Unnamed: 0 int64 0 42.6k | bookname stringclasses 9
values | siman stringlengths 1 4 | sek stringlengths 1 1.63k ⌀ | text stringlengths 2 18.1k | seif stringlengths 1 3 | topic stringlengths 10 32 ⌀ |
|---|---|---|---|---|---|---|
42,400 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תמד | א | בבשר ודגים. ואם מחלק סעודה ב' לשנים בבוקר אפשר דלא יצא לדעת דבעינן סעודה ג' אחר מנחה ת' רמב"ן סי' ר"ז: | א | null |
42,401 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תמד | ב | יבטלנו. אע"ג דאין מפקירין בשבת מ"מ בחמץ התירו שאינו אלא גילוי דעת בעלמא: | ב | null |
42,402 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תמה | א | או זרקו. כחכמים בפ' כ"ש דתרווייהו מהני רמב"ם דלא כרי"ף. דאוסר שריפה לחכמים כי אפרו אסור. ועמ"א דהק' ארמב"ם אמאי פסק לשורפו הלא חמץ הוא מהנקברי' ואפרן אסור ע' תי' בדוחק (ובמהרי"ל לקבור הפחמין ע"ש) וח"י תי' דחמץ אינו בכלל הא דתנן שכל הנקברים לא ישרפו ע"ש טעמו וכ' עוד מה"ט לא חשיב הרמב"ם חמץ בין הנשרפין וכן לא בין הנקברי... | א | null |
42,403 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תמה | ב | לים והא דלא חילק הרמב"ם בין ים המלח לשארי ימים עיין ח"י ובמים שלו המכונסין ובו דגים שלו ודאי דאסור ליכנס שם: | א | null |
42,404 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תמו | א | יכפה. וה"ה בשבת אחר זמן ביעור: | א | null |
42,405 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תמו | ב | לטלטלו. משום מוקצה אף דעובר אבל יראה אסור דכיון דשב וא"ת היא ומכיון דאנוס הוא מכח דברי חכמים אינו עובר. ומהר"מ תי' כיון דבעידנא שמטלטל א"מ מ"ע כלל. והר"ן וכן הרש"ל הקשו אסברא זו מש"ס דידן ע"ש. ונ"ל כסברת ר"ת דעשה דרבים עדיף ודאי. וחמץ ל"מ עשה דרבים מ"א וע' בה"ט ס"ק ג': | א | null |
42,406 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תמו | ג | לשרפו. הואיל ובטלו לא אמרינן סברא מתוך שהותרה הבערה כו' ר"ל ומיניה דייק הרשב"א כשלא בטלו ישרפנו ומשמעות ש"ס ורש"י אינו כן: | א | null |
42,407 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תמו | ד | בקנה. ולא יגע בו שמא אתי למיכל מניה: | ג | null |
42,408 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תמז | א | במשהו. וע' בתשו' בי"ד סי' קס"ג היכא דהוי ספק תערובות כ"ע מודים דשרי דהוי ספיקא במידי דרבנן שמא לא נתערב ושמא הלכתא כמ"ד דבטל ודע מ"ש המחבר ל' משהו ל"ד דהא בס"ו מתיר למכור התרנגולת חוץ כו'. אלא פחות מס'. מטעם דהוי דבר שיש לו מתירין. ועיין י"ד סי' ק"ב שכ' בשם רשב"א שחמץ לא הוי בכלל הזה שמתקלקל בשהייתו. ומטעם זה דייק הרמ... | א | null |
42,409 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תמז | ב | לענין תבשיל. עיין ת' בי"ד סי' רכ"ב: | א | null |
42,410 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תמז | ג | נמי שרי. קדרה חמץ מנוקה מקודם פסח ובשל בה בפסח בטעות עיין ת' דבר משה סי' כ"ט: | ב | null |
42,411 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תמז | ד | אינו חוזר. אפילו לא התירו חכמים קודם פסח אלא דנודע אח"כ שנתבטל ת' בית יהודה סי' ט"ו: | ד | null |
42,412 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תמז | ה | בדבר יבש. ב' ככרות חמץ נתערבו בכמה ככרות מצה ח"י ופר"ח העלו דבע"פ דינם כשאר איסורים וחד בתרי בטל ובתשו' דבר משה סי' כ"ו העלה דאם עדיין אינם אפויות הוא דבטילין ולא אחר אפייתן דהוי דבר חשוב ע"ש באריכות דינים המסתעפים ממנו: | ד | null |
42,413 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תמז | ו | ובכרכשות. ע' באר היטב מ"ש בשם מ"א ומזה רצה מוהר"ר מענדלין לאסור אפי' להשהותן ובתשובת שב יעקב י"ט למד סניגור על מנהג ישראל דלא קפדינן כלל למכרם ק"פ אפי' הנעשים עם שומים הנחתכים בסכין חמץ. מהא דאיתא בהג"ה עצמה וז"ל וה"ה אם נתערב משהו מדברים אלו כו' שאין להחמיר בתערובת ע"ש וכ' המ"א הטעם דהוי נ"ט בר נ"ט ועוד שמא לא היה הכ... | ה | null |
42,414 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תמז | ז | בוסר בתשובה בי"ד סי' קס"ח הקשה הלא הב"י כתב בי"ד סי' כ"ו דבוסר דינו כצנון וחלתית ע"ש ובסי' קס"ט הקשה עוד הלא ע"י דיכה ודאי דפלט אפי' בצונן ע' י"ד בדין תבלין עד שהשיג על דברי רמ"א שמתיר אפי' בפסח ע' ח"י והגאון הצ"צ תי' בדוחק אפשר לומר הואיל והמים אגור בתוכה אין כאן דוחק בדיכה ע"ש: | ז | null |
42,415 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תמז | ח | אינו אסור. ואף דחמץ ישראל ביד עכו"ם וקיבל העכו"ם אחריות דצריך ביעור מדרבנן ואפ"ה אחר פסח אסור היינו משום דחמץ זה צריך ביעור מדאורייתא וחכמים תקנו שזהו לאו ביעורי' ודומה לביטל ולא ביער: | יב | null |
42,416 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תמח | א | מכרו. ואפי' אין החמץ אצלו זכה בו בכ"מ שהוא מ"א: | ג | null |
42,417 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תמח | ב | עובר. כ' הפר"ח זה לסברת סי' ח"מ ע"ש שא"ז העיקר. וא"א ע"מ להחזיר אי ע"מ שתעשה דבר פלוני ה"ז מכירה גמורה. ועיין ח"מ סי' רי"ב ס"ב ובא"ע סימן כ"ח אך משו' חומרא דחמץ אסור ועיין ס"ג: | ד | null |
42,418 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנ | א | לפורעו. דשעת פרעון אין הראשון בעין ולאו חליפי חמץ נינהו וכ"א להדי' בש"ס דהפועלי' בע"ז דבי ר' ינאי יזפי מעניים פירות בשביעית ופרעו כו' מכ"ש בחמץ דאינו תופס דמיו: | א | null |
42,419 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנ | ב | כדי. ע' ב"ה ס"ק י"ג מ"ש להתיר בתנור וכ' המ"א דאיירי בשכרו סתם ותנור מסתמא לאפות בו חמץ משא"כ בכלי וחמור סתמא מותר ובזה יתורץ דלא יסתרו דברי ש"ע מסעיף ד': | ז | null |
42,420 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנ | ג | חמץ. ודברי תוס' פסחים כ"ב משמע דאם בהמת עכו"ם טעונה חמץ אסור לפרוק ממנה אלא שלא בפניו. ולתי' קמא שרי משום צער ב"ח ע"ש: | ז | null |
42,421 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנ | ד | המנהג. וע' סימן תמ"ב ותמ"ז דאנן קי"ל לאסור למכור לעכו"ם תרנגולת שנמצא בה חטה אף שלא נהנה מחמץ ועי' י"ד נ"ד. ועוד לפ"ז נימא תבשיל שנתבשל בכלי חמץ מותר למכרו לעכו"ם והמעגלי צדק כ' דאיירי בכלי המיוחד לכביסה ולרחיצה דוקא ע"ש ובת"ח בי"ד שם: | ז | null |
42,422 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | א | ניכר. ול"ד לחמץ שנתערב דחמץ נראה לעין אלא שאין ניכר. ע' ראב"ן ור"ן ורי"ו: | א | null |
42,423 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | ב | בלא הכשר. כלי הצריך ליבון והגעילו ונשתמש בו רותח התבשיל אסור רשב"א ואו"ה וצונן מותר אפי' לכתחלה ועיין י"ד סי' צ"א: | א | null |
42,424 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | ג | שרי וכ' ח"י בשם שבולי לקט דלא מהני ליה הסק' מבפנים ומסיים בה דאפשר הנעשים מלבנים ועפר מהני לכ"ע עיין סי' תס"א ס"ב: | ב | null |
42,425 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | ד | ומותרין: עיין בא"ה ס"ק יו"ד מטעם דלענין סכין שישנו שם עוד צדדים להקל סמכינן אפי' דס"ל דחמץ מיקרא התירא בלע ול"ד לשפודין בס"ד ח"י ויש נוהגין ליתן אבן מלובן על סכין ולערות עליו רותחין ואיסו' גמור הוא אחרונים: | ג | null |
42,426 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | ה | שקש נשרף. הואיל ושם חמץ עליו מיקרי איסורא בלע ולא סגי בהגעלה. וט"ז הקשה ממשמעות ש"ע תמ"ז ס"ז ותנ"ב מיקרי התירא בלע ע"ש ועוד מ"ש ממחבת בסי"א וצ"ל דאיירי כאן שצלו בו חמץ בעין דהוי כתנור שאפו בו. וח"י שדא ביה נרגא דאין להכריע בדבר הזה כי לפעמים דנו אותו כהיתר בלע ולפעמים כו' ע"ש: | ד | null |
42,427 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | ו | צריך לבון. והקשה בי"ד סי' י"ח שהלא תדיר אנן משתמשין בטריפי"ס לכלי בשר וחלב. ותי' דחששא הוא דאולי נשפך מהקדירה דייסא עליו בעין מעתה כל השנה ליכא למיחש דהלא א"א אלא כדי קליפה והקדירה במקומה עומדת ע"ש: | ד | null |
42,428 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | ז | בכלי ב'. וב"ח מחמיר בהו ועיין פר"ח: | ה | null |
42,429 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | ח | ליבון. ויש מחכמים שהורו כשצפו אותו בבדיל מחדש א"צ להגעילו והר"ש טוען בהם ג' טענות והפר"ח האריך למעניתו וסיים למעש' אין לסמוך עליהם דלפעמים מחמת מהירות אין הציפוי עולה בכל הכלי וכתב דכך נוהגין בירושלים. וכ"כ ח"י דגדולי ארץ מחמירין על עצמן וכתב שיטבלו אחר הצפוי בלא ברכה: | ה | null |
42,430 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | ט | כתב ח"י דוקא כ"ז לענין הכשר כלים דעלמא משא"כ חמץ דאפשר להשהותן לא מיקרי דיעבד וצ"ע: | ו | null |
42,431 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | י | בהגעלה הרי"ו כתב דכלי נחושת אינו בולע ע"י עירוי וא"צ הגעלה וש"ך בי"ד סימן ס"ח דחה דבריו ע"ש: | ח | null |
42,432 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | יא | הגעלה. והא דבשר שרי בסימן תמ"ז ס"ה משום דבטל בס' וזה אינו בכלי עיין י"ד ססי' ק"ה: | י | null |
42,433 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | יב | ונראין. ובמקום דשכיח למצוא גרעיני תבואה תוך המלח יש להחמיר פר"ח: | י | null |
42,434 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | יג | ידותיהם. אין הטעם משום דחם מקצתו כו' ע' י"ד סימן קכ"א אלא שמא קיבל הבית יד טעם חמץ ויגע בו מצת חם. ומעתה אין לחלק בין כלי מתכות לשארי כלים ט"ז: | יב | null |
42,435 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | יד | גחלים. ע' באר היטב ס"ק למ"ד מ"ש בשם מהרא"מ ח"א סימן מ"ג. וע' בת' מגיד מראשית סימן א' שכ' דלא הודו לו כל סיעת חכמים שבזמנו וכן הסכים מהר"א הלוי בא"י שצריכים הגעלה ובס' מהר"י מטראני. וע' פר"ח וכנה"ג: | יג | null |
42,436 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | טו | ליבון דודאי נגעה בחרר' אחרונה: | טו | null |
42,437 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | טז | בהגעל'. ובסי' תמ"ו ס"ז לענין בוסר שאני דבטל ק"פ וכאן בפסח איסורו במשהו: | טז | null |
42,438 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | יז | דכ"ר. הב"ח מזהיר באותן שנעשים מפסולת נחושת לא ילבנו במילוי גחלים דלמא חיים עלייהו דפקעי: | טז | null |
42,439 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | יח | ללבן. ובפר"ח תמה מנ"ל הא והעל' באמת אין הדין אלא דוקא במדוכ' וקערות שאין תשמישן אלא בכ"ש ע"ש: | טז | null |
42,440 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | יט | צריכים. ואם לש בה הלבוש אוסר בת' בי"ד סימן ר"י מתירו ע' ב' טעמים נמוקים: | יז | null |
42,441 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | כ | הרחת. ע' באר היטב וע' תשובת ח"א סימן נ"ח: | יט | null |
42,442 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | כא | ובית חרוסת ועיין י"ד סימן ס"ט דעכ"פ לא נשתמש בו חמץ. ואף את"ל הואיל וחמוצו קשה בולע אפילו בצונן מ"מ ל"ד לנשתמש בם חמין גמורים. ויש לסמוך ולהתיר בלי הדחה תחלה צא ולמד מעתה ודאי אם נשתמש בו חמץ חם צריך הדחה להשתמש בה מצה צונן. וכלי של יי"נ בעי הדחה משום דחריף טובא. א"כ משום חומרא דיי"נ יעיין ת' ב"כ בית מועד סימן י"ח: | כב | null |
42,443 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | כב | גליזאר"ט. בכ"ה ב' מרדכי אוסר להשתמש בכלי פורצילאנין ישינים כי בדקוהו באש ויצא ממנו תמרות גם אחר שנתנו בו מים שקל יותר הרי שבלע. וכ' דעכשיו מזייפין אותו ואינו ממין הנכנס לסוג כלי זכוכית פר"ח: | כג | null |
42,444 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | כג | שלא נבדק. ולכתחילה צריכה ליבון ובדיעבד סמכינן אדעה א' ס"ג דלא חוזר וניעור הטעם כבר בטל ואע"פ דבכלי לא מבטלין איסורא שא"ה דספק בעלמא הוא: | כז | null |
42,445 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנא | כד | להדיחן. דידים עסקניות ואולי נוגע בהם וחמץ בידו: | כז | null |
42,446 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנב | א | מרתיחתן. ואם נחה לא ירתיחן שנית. אחרונים: | א | null |
42,447 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנב | ב | שמגעיל. ולענין שיעור שישהנו במי הגעלה לשון הרמב"ם ורמב"ן עד שיפלוט והר"ן הוסיף עד שיראה באומד יפה שפלט אבל הגהת מיימוני וטור כ' שהעולם נהגו להכניס ולהוציא מיד ומנהג ש"י תורה הוא ע"ש: | א | null |
42,448 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנב | ג | ללבן. וכ' הפר"ח כ"ז לסברתו דנט"ל אסור ואיסורו במשהו ולהמתירין יוכל להגעיל אחר שאין הכלי ב"י וסיים מיהו אין להגעיל בשהיות מעל"ע דנט"ל לא שרי אלא דיעבד: | א | null |
42,449 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנב | ד | אא"כ. ולא גזרי' אטו ב"י דמה"ט אסרינן לבשל בכלי אב"י דהתם כי מבשל בב"י אסור מן התורה. ועוד בבית שהשימוש תדירי חיישינן לטעות משא"כ כאן אפילו כי א' מהם ב"י אינו בולע אלא מעט והוי נ"ט בר נ"ט. גם משבא להכשיר למה יטעה. ח"י בשם הרא"ש. ומ"ש המחבר ביחד ה"ה בזה אחר זה באין ששים במים בגד כל הכלים וע' י"ד סי' צ"ט ס"ו ופר"ח דלא כר... | ב | null |
42,450 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנב | ה | משקה. ולוי"ג עם עפר ודאי לא ח"י ופר"ח: | ה | null |
42,451 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנב | ו | במים קרים ובדיעבד אין קפידא פר"ח: | ז | null |
42,452 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנג | א | חטים. ואם אין לו יקח החביב עליו: | א | null |
42,453 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנג | ב | לידי חימוץ וכת' בתשובה בי"ד סי' וי"ו פולין חדשות אפשר דמותרין בפסח מהא דקי"ל הנודר מירק אסור בפולין לחים וא"כ דוקא הישנות הוי מידי דמידגן: | א | null |
42,454 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנג | ג | ואין לשנות הפר"ח העלה לחומרא זו קצת ראיה מש"ס דידן ע"ש אלא שסיים דאין מנהגינו כ"א באותו שנמצא בה פ"א גרעין חיטין: | א | null |
42,455 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנג | ד | מותר להשהות. אבל לא מיני הריפות לפי שמלחלחים התבואה במים: | א | null |
42,456 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנג | ה | משעת טחינה. אין לחלק בין ריחים לריחים דאפי' בשל רוח וכדומ' יש לחוש: | ד | null |
42,457 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנג | ו | צריכים וה"ה מצות אל יעשה על מפות שהניחם פ"א על קמח א"ל בכיבוס והתיר תפירות וטוב יותר על שלחן חלק ט"ז ופר"ח וכן מהרי"ל הזהיר שלא לאכול בפסח על מפה שהונחו על שק של קמח: | ו | null |
42,458 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנג | ז | הרחיי' בצפ"ת תוב"ב טוחנים בריחי' של מים וקודם הטחינ' מסלקין האבן ומכבדין אותו יפה שלא ישאר מקמח כל השנה כלום. ואירע שנה אחר שנה שנמצאו בשעת הריקוד פרורים קטנים יבשות ונסתפקו בטיט מעפר לבן שבצפת. ובדקוהו והעל' עשן וריחו נודף כפת אחר שריכתן נתברר ע"י שהוא חמץ נוקשא אך אין כזית בכדי א"פ עיין דינו ת' בי"ד סי' נ"ט וסי' למ"... | ח | null |
42,459 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנד | א | מורסן. ולרי"ף יוצאין בה לפי"ז יש קצת ראיה שמחמץ מ"א וכתב עוד קליפת חטים מחמיצין וגם בלא"ה א"א שלא נדבק בה קצת ממשו' וע' בפ' י"א דתרמות מ"ה: | א | null |
42,460 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנד | ב | ממנו. אפילו אחשכי' בטלה דעתו אצל כל אדם: | ב | null |
42,461 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנו | א | והוא עשרון. וברוקח השיעור מ"ד ביצים בינונים ומ"א הזהיר לדקדק בשיעורי' וראי' שהביא הרא"ש מלחם הפנים אפשר לדחות דכהנים זריזים הם ע"ש: | א | null |
42,462 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנו | ב | ולא ידחק. ופשוט דמיירי אף אם כמות הקמח אינו אלא כשיעור ע' בי"ד סימן ר"ך. | א | null |
42,463 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנז | א | זו בזו ובי"ד סי' שפ"ה משמע שצריך דיבוק באופן שאם יתפרד יתלוש א' מחברתה מעט עמה ע"ש: | א | null |
42,464 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנז | ב | נכון וב"ח בשם הרא"ש דיותר טוב ע"י השקה כנ"ל ע"ש טעמו. והא דקי"ל חלת ח"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש משמע דלא בעי מהמוקף. היינו בעיסה שנילושה יחד הקילו תוה' ועיין נדה ד': | א | null |
42,465 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנז | ג | תחמיץ. ואם דהקדש הוא וא"ע עליו מ"מ הואיל ואי בעי מיתשל עלי' אחרונים וכ' הפ"י דע"פ שחל בשבת וכבר נאכל החמץ בענין דא"א למיתשל ועוד בלא"ה א"נ בשבת לדברים שאינם מצורכי שבת ע' סי' שמ"א א"צ ביעור ואפי' כפיות סל א"צ דאף דחלה אינו אלא מדרבנן וחמץ דאורייתא מ"מ מדאוריי' נמי בביטול סגי. ומ"מ אי איכא כהן קטן או שטבל לקריו אוכל או... | ב | null |
42,466 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנז | ד | שטבל. ולא יאפה תחלה דמחוסר מעשה ל"א הואיל גם לא שרינן דאולי יבא כהן פר"ח ע"ש: | ב | null |
42,467 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנט | א | השמש. וע"י פריסה סדינים. ואהלים מלמעלה שרי ת' בית יהודה סי' מ"ו: | א | null |
42,468 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנט | ב | והאוכלו. ואפילו כשהיא במקצת מעיסה כולה מחמץ גמור הוא ת' מהר"ם מלובלין: | ב | null |
42,469 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנט | ג | מיהו שמא לא יקטפנו יפה בפעם ב' ולא יהיה גוש א' ואין האש שולטת שם: | ב | null |
42,470 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנט | ד | מדרון. מ"א הזהיר שלא ישפכן במקום רצפת אבנים. וכל זה אחר זמן איסור אע"פ דהפקירן מסתמא ע' סי' תמ"ד מ"מ לכתחלה צריך ליזהר עכ"פ וע' סי' תמ"ה דודאי חמץ אסור לסמוך על העורבים ה"ה הכא: | ד | null |
42,471 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנט | ה | לחזור ולתקן מה שנוהגין שמניחין מצה א' על השלחן ועוסקים בה משך זמן הסקות התנור ומשתמשים בכל הכלים פעם ב' בלי גרידה והדחה וגם על המפ' ראשונה או שמהפכין המפה ראוי להזהר ולמחות בהם ת"י: | ד | null |
42,472 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תנט | ו | עכו"ם. דגריד' שבות אמירה ובמקום מצוה לא גזרו מ"א: | ד | null |
42,473 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תס | א | הנדבק. דפרורי בצק חשובין וראוי להדבק יחד משא"כ פירורי פת מהרי"ל: | ג | null |
42,474 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תס | ב | מותר ומהרי"ל אוסר לעשות ע"י דפוס שבצק נכנס וכו' ומתחמץ ע' מ"א: | ד | null |
42,475 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסא | א | שלא נימוח'. והא דבסי' תע"ה ס"ג דאם בלע מצה ולא הרי דלא בעינן טעם מצה. דעכ"פ היא בעצם צריכה להיות בה טעם רוקח: | ד | null |
42,476 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסא | ב | אינו יוצא ול"ד לפסח דמותר להטבילו דנפיש טעמיה רמב"ם: | ד | null |
42,477 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסא | ג | באמצעית'. ע' באר היטב וכ' בי"ד סי' רכו גם הוא הסכים להתיר וכתב דמהרי"ל ל"א אלא בתנורים שמסיקים מתחמם וכשמתפח המצה אין החש שולט בעליון וע' בת' א"י סימן מ': | ה | null |
42,478 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסב | א | טיפת מים. ומים שמשליכים תוכו לאחר הבציר אין להקל דשוב לא נקרא תוסס וע' י"ד סי' קי"ו וד"מ סי' ך"ו: ובש"ס דע"ז דף ל' משמע דתסיסתן אינו אלא ג"י וכ"פ בת' א"י דשוב אין בו כח להפוך את המים ליין ומשני ג"כ הא דעד מ"ם יום אין בו משום גילוי בפי' מרווח דלא סתרי אהדדי ע"ש ומה"ט נמי התיר בתשו' סי' י' קדירה שנתנו תוכו אבק דק של קמח... | ג | null |
42,479 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסב | ב | הואיל ושמרי יין כ' הח"י דין מי פירות להן ובב"ח כ' דגם ליין צמוקים דין מ"פ להם וכ' המבי"ט דכ"ש לדבש שעושים מן הצמוקים שבשלם במים דדין מ"פ להם ע"ש וע' באה"ע ס"ק י': | ג | null |
42,480 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסב | ג | במי פירות. דאינם מז' משקים י"ד שח"ט דם דבאלו א"צ לעשות פחות משיעור דהא לא מקבל' טומא' ויכול לשרפ' ע' י"ד סי' שכ"ט ובת' בי"ד סי' רכ"ח: | ה | null |
42,481 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסב | ד | ובלבד. ע' קושית מ"א בבאה"ט ס"ק י"א ומשו' דעות חלוקות המה וע' ח"י דנראה לו לחלק בין מים מועטים ובת' כה"ג שע"ג איירי שנתערב בעודנו תירוש. וע' ח"י הרב' דינים המסתעפים מזה: | ו | null |
42,482 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסג | א | ביחד. משום דלא עשה בידים אלא הוא ממילא ולכך אפילו לדידן מותר ובתו' הטעם משום דהוא מילת' דלא שכיח: | א | null |
42,483 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסג | ב | באור. אמנם הקלוי אפי' דמותר ניתן לו כיון דהאי מילת' דקמחא דאבשונ' אינ' אלא משום חששא בעלמא ועיין רמב"ם בפ"ה מהל' חמץ ומצה ות' ת"ח ח"ג ס"י: | ג | null |
42,484 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסג | ג | אלא מצה אפוי'. ועי' ססי' תנ"ט לענין מצה שנילושה בה קמח ונאפה ואח"כ נתנוהו לרוטב וסיי' המ"א דבמצה יש להחמיר שהיא מפסקת בין הקמח והאור וח"י מתיר דיעבד בקמח קלוי בהנאה או להשהותה וכתב ט"ז קמחות של מיני קטניות ועדשים אסור לן משום דמתחלפי בדגן ע' סי' תנ"ג: | ג | null |
42,485 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסד | א | ולא ישהנו. ועיין סי' תס"ב. ולענין אי מחויב דוקא לשרפו ע' בסי' תמ"ה: | א | null |
42,486 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסה | א | אפי' יבש ע' באה"ע ס"ק ד' הטעם. והא דבסי' ת"נ מתיר להחם חמין בכלי חמץ לרחוץ דלא נהנה מהבלועה שבכלי וכאן הגוף נהנה לאיסור. ואם שפה ידיחה עצמה במי פירות או תמתין עד שבודאי כבר חלף הלך לו ח"י וכתב עוד אותן הנוהגים שלא לאכול עופות בימים ראשונים של פסח ובאחרונים אכלו לא מצאו ידיהם בביה"מ אא"כ נזהרים שאין מאכילים אותם אלא מצ... | ב | null |
42,487 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסו | א | חטים. אפילו פחות מכזית פר"ח עיין סי' רמ"ז ס"א: | א | null |
42,488 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסו | ב | ירקד. אע"ג דריקוד אב מלאכה שא"ה דאין בו פסולת: | ד | null |
42,489 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסו | ג | אינו מחמיץ. כללא דמילתא הדבר תלוי במה שנקרא תולד' למים וע' פ"ו דמכשירין מ"ה ב"י: | ה | null |
42,490 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסו | ד | לכשיפסיק. דהוא מחמיץ אפילו פחות מכשיעור מיל. ועט"ז דהעלה דהר"ן והרא"ש ל"פ ע"ש: | ו | null |
42,491 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסז | א | קודם הפסח. ופר"ח הקשה אמאי לא עשה תקנה לערבו כדרך יבש ביבש דבטל ק"פ ושני דלדידן דס"ל וחוזר וניעור לא מהני ע"ש: | א | null |
42,492 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסז | ב | אסורות. ואם נתבקעו ואין ביקוען ניכר. ונתערבו בכרי אסורין אפי' אחר פסח ואסורין למכרם לעכו"ם וכשאכל ממנו ק"פ מותר לאכלם בפסח עי"ד סי' צ"ו דאין לך מצה שאין בה יותר משיעור של איסור והוי תרתי תרתי ב"ח בשם ראב"ח והוא חולק מטעם דאותו משהו הנשאר אוסרות כל המצה ע' ססי' תס"א ועמ"א מ"ש אדברי כל בו וע' באר היטב ס"ק ט': | ב | null |
42,493 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסז | ג | אבל לאכלן. הקשה ט"ז ופר"ח הלא אפי' בדאורייתא סמכינן אס"ס מכ"ש במשהו דרבנן וע' סי' תנ"ג ס"ג וצ"ל דאיירי שאין ס' כנגד האיסור וע"ש עד דמסיק דאסור לאכלם מכיון שאין הפסד בשהייתם ולפ"ז כשאין לו דגן אחר מותר. וש"ך בי"ד כ' הטעם כיון דלמר עוקבא אפי' לא נתבקעו אסור והוי ס"ס דפלוגתא ולא במציאות הדבר. ולדעת ח"י ס"ס זה יותר קיל וה... | ב | null |
42,494 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסז | ד | מראיהן. וכשנשתנו או לחים אסורים להשהותן טור וכשבא עליהן מים יש לאסור אפי' בחטי קורדנייתא ולא נשתנו כלל כ' כה"ג הבאים ממדינות אירמאן כשהן אינם לחים אעפ"י שאינם קשים כחטים אחרים מותרים וכ"פ פר"ח: | ג | null |
42,495 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסז | ה | א"ח. הא דנח מחל' דממקום קביעות אסור לקנות דרשב"א לשיטתיה אזיל דאפי' ערימות שנפל גשמי' עליה' מותרים דשמא לא נכנסו אלא בעליוני' וא"ת נכנס בבטן הערימה שמא לא הספיק להחמיץ והוי ס"ס וכ"כ בה"ג ע"ש: | ד | null |
42,496 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסז | ו | אין מחזיקין. הא מעורב בו סולת צריכין לבערו ירושלמי אע"פ שדעת הרא"ש בשם הרר"י דבתר השתא אזלינן מכל מקום אין להקל: | ח | null |
42,497 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסז | ז | יש מחמירין. ובכל זאת מתירין התערובות פחות מס' גם אם ודאי נתערב בתבשיל בפחות מס' הסומך על דברי ב"י הנ"ל משום שמחת י"ט לא הפסיד ואף דמ"א דוחה סברת ר"י הנ"ל ולדידן אזלינן בתר התחלה ע"ש ועט"ז בזה היתר בכרכום שכ' רשב"א שמערבי' בו בשר ולענין מוסקא ע"ש וכן הפר"ח הסכי' להמחבר אם לא שידוע שא' מהמוכרי' עירב בו קמח או מים כי אז ... | ח | null |
42,498 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסז | ח | שאין לחוש ומהרי"ל הזהיר בענבים קטני' שמתערבי' עם תאנים וגרוגרות מחשש שמפזרים עליהם קמח ומי שרוצה לקיים פתח הסמדר יקיים בענבים דידן: | ח | null |
42,499 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תסז | ט | או חטים. ומוהר"ם סי' תמ"ו ות' בי"ד רוצים לחלק וס"ל דחטים הואיל והמה קשים אינם מתרככים כ"א במים חמין ע"ש. ובכ"מ להדיא דאין לחלק ע"ש. וכ"כ פר"ח: | ט | null |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.