Spaces:
Sleeping
Sleeping
| { | |
| "status": "locked", | |
| "versionTitle": "Tanach with Text Only", | |
| "sectionNames": [ | |
| "Chapter", | |
| "Verse" | |
| ], | |
| "license": "Public Domain", | |
| "language": "he", | |
| "title": "Ruth", | |
| "licenseVetted": true, | |
| "text": [ | |
| [ | |
| "ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו", | |
| "ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני־בניו מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה ויבאו שדי־מואב ויהיו־שם", | |
| "וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה", | |
| "וישאו להם נשים מאביות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים", | |
| "וימותו גם־שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה", | |
| "ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב כי־פקד יהוה את־עמו לתת להם לחם", | |
| "ותצא מן־המקום אשר היתה־שמה ושתי כלתיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל־ארץ יהודה", | |
| "ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה [יעש] יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם־המתים ועמדי", | |
| "יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה", | |
| "ותאמרנה־לה כי־אתך נשוב לעמך", | |
| "ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד־לי בנים במעי והיו לכם לאנשים", | |
| "שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש־לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים", | |
| "הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי־מר־לי מאד מכם כי־יצאה בי יד־יהוה", | |
| "ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה", | |
| "ותאמר הנה שבה יבמתך אל־עמה ואל־אלהיה שובי אחרי יבמתך", | |
| "ותאמר רות אל־תפגעי־בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל־אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי", | |
| "באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך", | |
| "ותרא כי־מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה", | |
| "ותלכנה שתיהם עד־באנה בית לחם ויהי כבאנה בית לחם ותהם כל־העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי", | |
| "ותאמר אליהן אל־תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי־המר שדי לי מאד", | |
| "אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי", | |
| "ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים" | |
| ], | |
| [ | |
| "ולנעמי מידע [מודע] לאישה איש גבור חיל ממשפחת אלימלך ושמו בעז", | |
| "ותאמר רות המואביה אל־נעמי אלכה־נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא־חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי", | |
| "ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך", | |
| "והנה־בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה", | |
| "ויאמר בעז לנערו הנצב על־הקוצרים למי הנערה הזאת", | |
| "ויען הנער הנצב על־הקוצרים ויאמר נערה מואביה היא השבה עם־נעמי משדה מואב", | |
| "ותאמר אלקטה־נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד־עתה זה שבתה הבית מעט", | |
| "ויאמר בעז אל־רות הלוא שמעת בתי אל־תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם־נערתי", | |
| "עיניך בשדה אשר־יקצרון והלכת אחריהן הלוא צויתי את־הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל־הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים", | |
| "ותפל על־פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה", | |
| "ויען בעז ויאמר לה הגד הגד לי כל אשר־עשית את־חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל־עם אשר לא־ידעת תמול שלשום", | |
| "ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר־באת לחסות תחת־כנפיו", | |
| "ותאמר אמצא־חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על־לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך", | |
| "ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן־הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקוצרים ויצבט־לה קלי ותאכל ותשבע ותתר", | |
| "ותקם ללקט ויצו בעז את־נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה", | |
| "וגם של־תשלו לה מן־הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו־בה", | |
| "ותלקט בשדה עד־הערב ותחבט את אשר־לקטה ויהי כאיפה שערים", | |
| "ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר־לקטה ותוצא ותתן־לה את אשר־הותרה משבעה", | |
| "ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר־עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז", | |
| "ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא־עזב חסדו את־החיים ואת־המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש מגאלנו הוא", | |
| "ותאמר רות המואביה גם כי־אמר אלי עם־הנערים אשר־לי תדבקין עד אם־כלו את כל־הקציר אשר־לי", | |
| "ותאמר נעמי אל־רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם־נערותיו ולא יפגעו־בך בשדה אחר", | |
| "ותדבק בנערות בעז ללקט עד־כלות קציר־השערים וקציר החטים ותשב את־חמותה" | |
| ], | |
| [ | |
| "ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש־לך מנוח אשר ייטב־לך", | |
| "ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את־נערותיו הנה־הוא זרה את־גרן השערים הלילה", | |
| "ורחצת וסכת ושמת שמלתך [שמלתיך] עליך וירדתי [וירדת] הגרן אל־תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות", | |
| "ויהי בשכבו וידעת את־המקום אשר ישכב־שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי [ושכבת] והוא יגיד לך את אשר תעשין", | |
| "ותאמר אליה כל אשר־תאמרי [אלי] אעשה", | |
| "ותרד הגרן ותעש ככל אשר־צותה חמותה", | |
| "ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב", | |
| "ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו", | |
| "ויאמר מי־את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על־אמתך כי גאל אתה", | |
| "ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן־הראשון לבלתי־לכת אחרי הבחורים אם־דל ואם־עשיר", | |
| "ועתה בתי אל־תיראי כל אשר־תאמרי אעשה־לך כי יודע כל־שער עמי כי אשת חיל את", | |
| "ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני", | |
| "ליני הלילה והיה בבקר אם־יגאלך טוב יגאל ואם־לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי־יהוה שכבי עד־הבקר", | |
| "ותשכב מרגלתו [מרגלותיו] עד־הבקר ותקם בטרום [בטרם] יכיר איש את־רעהו ויאמר אל־יודע כי־באה האשה הגרן", | |
| "ויאמר הבי המטפחת אשר־עליך ואחזי־בה ותאחז בה וימד שש־שערים וישת עליה ויבא העיר", | |
| "ותבוא אל־חמותה ותאמר מי־את בתי ותגד־לה את כל־אשר עשה־לה האיש", | |
| "ותאמר שש־השערים האלה נתן לי כי אמר [אלי] אל־תבואי ריקם אל־חמותך", | |
| "ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי־אם־כלה הדבר היום" | |
| ], | |
| [ | |
| "ובעז עלה השער וישב שם והנה הגאל עבר אשר דבר־בעז ויאמר סורה שבה־פה פלני אלמני ויסר וישב", | |
| "ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו־פה וישבו", | |
| "ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך מכרה נעמי השבה משדה מואב", | |
| "ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי אם־תגאל גאל ואם־לא יגאל הגידה לי ואדע [ואדעה] כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך ויאמר אנכי אגאל", | |
| "ויאמר בעז ביום־קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת־המת קניתי [קניתה] להקים שם־המת על־נחלתו", | |
| "ויאמר הגאל לא אוכל לגאול־[לגאל־] לי פן־אשחית את־נחלתי גאל־לך אתה את־גאלתי כי לא־אוכל לגאל", | |
| "וזאת לפנים בישראל על־הגאולה ועל־התמורה לקים כל־דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל", | |
| "ויאמר הגאל לבעז קנה־לך וישלף נעלו", | |
| "ויאמר בעז לזקנים וכל־העם עדים אתם היום כי קניתי את־כל־אשר לאלימלך ואת כל־אשר לכליון ומחלון מיד נעמי", | |
| "וגם את־רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם־המת על־נחלתו ולא־יכרת שם־המת מעם אחיו ומשער מקומו עדים אתם היום", | |
| "ויאמרו כל־העם אשר־בשער והזקנים עדים יתן יהוה את־האשה הבאה אל־ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את־בית ישראל ועשה־חיל באפרתה וקרא־שם בבית לחם", | |
| "ויהי ביתך כבית פרץ אשר־ילדה תמר ליהודה מן־הזרע אשר יתן יהוה לך מן־הנערה הזאת", | |
| "ויקח בעז את־רות ותהי־לו לאשה ויבא אליה ויתן יהוה לה הריון ותלד בן", | |
| "ותאמרנה הנשים אל־נעמי ברוך יהוה אשר לא השבית לך גאל היום ויקרא שמו בישראל", | |
| "והיה לך למשיב נפש ולכלכל את־שיבתך כי כלתך אשר־אהבתך ילדתו אשר־היא טובה לך משבעה בנים", | |
| "ותקח נעמי את־הילד ותשתהו בחיקה ותהי־לו לאמנת", | |
| "ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד־בן לנעמי ותקראנה שמו עובד הוא אבי־ישי אבי דוד", | |
| "ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד את־חצרון", | |
| "וחצרון הוליד את־רם ורם הוליד את־עמינדב", | |
| "ועמינדב הוליד את־נחשון ונחשון הוליד את־שלמה", | |
| "ושלמון הוליד את־בעז ובעז הוליד את־עובד", | |
| "ועבד הוליד את־ישי וישי הוליד את־דוד" | |
| ] | |
| ], | |
| "versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml", | |
| "heTitle": "רות", | |
| "versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד", | |
| "categories": [ | |
| "Tanakh", | |
| "Writings" | |
| ] | |
| } |